נסביר מהם סוגי תכשיטים עתיקים , מוצאו, כיצד ומי ענד אותם, נביא פסוקים מן התנ"ך המזכירים תכשיטים ועוד.

עדי- שם כולל של תכשיטים . במקרא, תכשיטים עשויים לרוב ממתכת זהב. תכשיטים מזהב נתגלו באתרים שונים בישראל. "... המלבישכן שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן" (שמואל ב' פרק א' פסוק כ"ד).

עדיי הראש

פאר - זוהי רצועת אריג שנקשרת לראש. מוצא התכשיט הוא כנראה ממצרים ובתקופת האבות הוא הופיע בארצנו ונקרא נזר. נזר הוא רק אצל אנשים מכובדים בקהילה תכשיטים היו עשויים בעיקר זהב וממתכות יקרות אחרות. מוצאו כל הנראה ממצרים, הוא נמצא בארצנו עם תקופת הח'יקסוס (תקופת האבות) - ימי הברונזה התיכונה ב' והוא נקרא בשם נזר. נזר הוא רצועת זהב חלקה או מקושטת בקישוט עדין, הלחוץ לתוך פס זהב דקיק.

עטרה -  שם נרדף לנזר. כולם הורשו לענוד את העטרה אך את העטרה העשויה כסף ו\או זהב רק אנשים בעלי נכסים ואנשים המקובלים בחברה הורשו לענוד אותה. תכשיטים אלו היו יקרים במיוחד וסימלו כח ומעמד. העטרה שימשה גם לקישוט האישה, והיא סמלה עושר. " ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה כיכר זהב ואבן יקרה..." (שמואל ב', י"ב , ל') .  " כי תקדמנו ברכות טוב תשית עטרת פז..." (תהילים כ"א ד') . " עגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך..." (יחזקאל ט"ז, י"ב). " עטרת חכמים עשרם..." (משלי, י"ד, כ"ד).
 
לויה או לוית חן -  לוית חן היא דומה מאוד לעטרה. " שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך: כי לוית חן הם לראשך..." (משלי א', ט').

מקשה -  " והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה..." (ישעיה ג', כ"ד). המקשה שימש להחזקת שיערה של האישה, בדומה לסיכה או קוקיה. המקשה דומה לצורת טבעת, והיא עשויה זהב מלא וטהור.

סלילי שיער - בתקופה הכנענית התיכונה המאוחרת היו נפוצים סלילי שיער,  שהיו עשויים ממתכות שונות. מלבד טבעות פשוטות או לוליינים של סיבוב וחצי, שימשו בתור עגילים או כסלילי שיער, ישנם סלילי שיער המורכבים מארבעה לוליינים. הם נמצאו בקברות בעתלית ובתל ג'מה.מקור תכשיטים אלו הם בקיפרוס.

עדיי הפנים

עדיי האוזן והאף פותחו בתקופת האבות והיו מקובלים מאוד.

נזם האף – היה נהוג בארץ בין הנשים בלבד.. " ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" (בראשית כ"ד 22). " ואשאל אותה ואומר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה" (בראשית כ"א מ"ז). " ואתן נזם על אפך ועגילים על אוזניך ועטרת תפארת בראשך" (יחזקאל ט"ז י"ג) . ישמעאלים ענדו את נזם האף ,כנראה בצד הנחיר או על גבו כדרך הבדויות של ימינו.

עדיי הצוואר

ענק - הוא שם כולל לסוג זה של עדיי ( תכשיטים ) הצוואר כגון, שרשראות , תליונים ,ובא גם כקישוט לצוואר של הגמל , "ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן- שהרונים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן- הענקות אשר בצווארי גמליהם" (שופטים פרק ח' פסוק כ"ו)

הענק מציין גם את עדיי הגרון או צוואר הגבר או האישה. "כי לוית חן לראשך וענקים לגרגרתיך" (משלי, פרק א', פסוק ח')
 
רביד -  תכשיטים ששמים על הצוואר הן של הגבר והן של האישה. "ויסר פרעה מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי-שש וישם רביד הזהב על-צווארו" (בראשית פרק מ"א פסוק מ"ב). הכוונה, כנראה לעדיי צוואר שנעשו על ידי ריבוד- או קישור רצועת זהב דקיקה סביב חוט זהב .

עדיי הזרוע והיד

עדיי הזרוע והיד פשוטות על פי רוב הן בצורת רצועת מתכת, שקצותיו צמודים ורווח קטן עומד בפניהם. העדי, על פי רוב חלק לגמרי ופעמים בקצותיו נראו קווי ספירה (המקבילה שלהם היום הם, טבעות וצמידים.)

אצעדה - "ואקח הנזר אשר על-ראשו ואצעדה אשר על זרועו"(שמ"ב א', י') אך, כאשר הגבר עונד את אותם תכשיטים הוא נקרא צעדה.

צמיד -  את תכשיט הצמיד עונדים על שורש היד או על האמה. 

הצמיד עשוי בעבודת קליעה, הדומה לחוליות. "ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" (בראשית כ"ד 22)

טבעות -  טבעת נחושת מן התקופה הכנענית הקדומה בצורת נחש מתפתל נמצאה ביריחו. מהתקופה הכנענית התיכונה ב' ואילך, מופיעות טבעות ועליהן ישנן חרפושיות (חותמת בצורת חיפושית זבל)

עדיי הרגל

עדי הרגל (העכס) - (יש' ג', י"ח) העדי דומה ביותר להאצעדה . רק קוטרו שונה מן האצעדה. תכשיטים אלו היו נפוץ ומצליחים ביותר כי היה נהוג לענוד יותר מעכס אחד על הרגל. העכס גם נועד לכבילת אסירים (כמו שאנו רואים זאת בידים אז זה היה ברגלים).

עדיי הלבוש

עדיי ( תכשיטים ) הלבוש שמשו להידוק הבגד וסגירתו, כמו סיכת הביטחון או הכפתור של ימינו.

סיכת ההידוק, מופיעה מראשית תקופת הברונזה התיכונה, צורתה היסודית:

סיכה , לעיתים מורחבת - הראש, בראשה קוף, המאפשר את השחלת חוט לתוך הסיכה . השמלה או המעיל הודקו על ידי דקירה והשחלה ביחד. הסיכה עצמה הייתה עשויה כסף ולפעמים זהב, ובחלקה העליון היו בליטות. ראשה, שנותר גלוי לעין עוטר בגולה.

עם ראשית תקופת הברזל, נעלמו הגולות והסיכה נעשתה בעקבות זאת גסה ביותר. במקומה, באה סיכת - רכיסה, שהובאה כנראה על ידי גויי הים.

תכשיטים אלו משמשים עד היום בסיס לתכשיטים שרואים היום.